עובש שחור: מה זה באמת, מה זה לא, ואיך יודעים מה יש אצלכם

המונח "עובש שחור" עושה יותר נזק מתועלת. הוא גורם לאנשים להיבהל מכתם שחור על סיליקון באמבטיה (לרוב Cladosporium, נפוץ ואלרגני אבל לא "רעיל"), ולהתעלם מכתם ירקרק מאחורי ארון שיכול להיות Aspergillus או Penicillium בריכוז גבוה. הצבע אומר מעט. המין, הריכוז והמיקום אומרים הכל.

מה אנשים מתכוונים כשהם אומרים עובש שחור

בדרך כלל ל-Stachybotrys chartarum, מין שגדל על חומרים עשירים בתאית (גבס, נייר, קרטון) שהיו רטובים לאורך זמן, בדרך כלל אחרי נזילה או הצפה. הוא באמת שחור-ירוק, מבריק ורירי כשהוא רטוב, ומסוגל לייצר מיקוטוקסינים. אבל הוא לא נפוץ במיוחד בבתים, והוא כמעט אף פעם לא זה שגדל על סיליקון או על תקרת מקלחת.

למה לא אפשר לדעת לפי המראה

מינים רבים נראים שחורים או כהים על קיר: Cladosporium, Alternaria, Aspergillus niger, Ulocladium, ולפעמים סתם אבק לח. גם מומחה עם עשרים שנות ניסיון לא מזהה מין בעין. הזיהוי נעשה במעבדה: מיקרוסקופיה של דגימת משטח, תרבית, או ניתוח DNA כמו בדיקת ERMI, שמזהה 15 רכיבים פטרייתיים ברמת המין מדגימת אבק אחת.

מה באמת חשוב

• המקור. עובש שגדל על גבס רטוב אחרי נזילה חמור יותר מעובש עיבוי על סיליקון, בלי קשר לצבע.
• הריכוז באוויר. כתם קטן וסגור בתוך קיר משפיע פחות מכתם בינוני פתוח בחדר שינה. דגימת אוויר מול ייחוס חיצוני היא הדרך לדעת.
• מי גר בבית. ילדים, אנשים עם אסתמה ומדוכאי חיסון רגישים גם למינים "רגילים". עובש ובריאות.
• רעלנים, אם בכלל. האם המין שנמצא מייצר מיקוטוקסינים בפועל בבית שלכם היא שאלה למדידה, לא לניחוש: בדיקת מיקוטוקסינים מכמתת 16 רעלנים מחמש משפחות.

אז מה לעשות עם הכתם השחור

לא לגעת, לא לגרד ולא לרסס. לצלם, למדוד בערך את הגודל, ולשאול את עצמכם מאיפה המים. אם זה סיליקון באמבטיה, מחליפים סיליקון ומאווררים. אם זה קיר, גבס, ארון או תקרה, ובמיוחד אם הייתה נזילה, בדיקת עובש נותנת תשובה כתובה: מה זה, כמה, ומה לעשות. הרבה יותר זול מלהסיר קיר שלם "ליתר ביטחון".

רוצים לדעת מה באמת יש על הקיר? קבעו בדיקה, המעבדה עונה תוך 10 עד 14 ימי עסקים.